התמודדות עם יום העצמאות בתקופה מורכבת

שלום מרקה, מה שלומך? שלום רותי, בסדר. שוב יום ראשון ואנחנו נפגשות כאן בשידור. איך היה לך יום העצמאות?

זו שאלה מאוד מעניינת, כי השנה יום העצמאות היה שונה לחלוטין. לא רק לי, אלא לכולנו. התקופה מאז השביעי לאוקטובר שינתה את התחושות, והחג שהיה תמיד שמח הפך למורכב יותר. השנה לא ממש חגגנו, אלא ציינו את היום עם כל המורכבות הרגשית. נפגשתי עם המשפחה, עם הנכדים והילדים, וזה היה מקור לכוח, אבל לא הייתה חגיגה אמיתית.

רותי משתפת שגם יום הזיכרון היה עצוב יותר מהרגיל, והמעבר ליום העצמאות היה קשה. תחושת האובדן האישית שלה התחדדה, והזיכרונות לא נעלמים עם הזמן. למרות שעברו שלוש וחצי שנים מאז שהתאלמנה, היא עדיין מתמודדת עם הכאב והזיכרונות, והטריגרים שמעלים אותם מחדש.

הכוח להמשיך מגיע מהצורך לתפקד ולתמוך במשפחה. רותי מספרת על משפט שאמר לה אבי: "את ממשיכה לחיות, מותר לך להנות ולהמשיך." היא מדקלמת לעצמה את המשפט הזה כדי לא ליפול לבור, ומנסה להמשיך לחיות ולמצוא רגעים של שמחה.

האבל הוא תהליך נורמלי, וצריך לתת לו מקום, אבל גם למצוא את הכוח להמשיך הלאה. המציאות בארץ לא פשוטה, עם אובדן מתמשך, חיילים שנופלים, ואתגרים יומיומיים. כל אחד מוצא את מקורות הכוח שלו – רותי מצאה הרבה כוח בקבוצות תמיכה של אלמנות, שם כולן במצב דומה ומחזקות אחת את השנייה. למרות תגובות פחות מפרגנות מהסביבה, זה עוזר לה מאוד.

היכולת לדבר עם אנשים שעוברים חוויות דומות, בלי צורך להסביר את עצמך, היא מקור כוח משמעותי. גם לעזור לאחרים, כמו לפנות לאלמנה חדשה ולתמוך בה, נותן תחושת משמעות ועוזר לצאת מהבור.

המעורבות בקהילה, עשייה, לימוד דברים חדשים, פעילות גופנית או יצירה – כל אלה יכולים להיות מקורות כוח. רותי מספרת שלמדה תוכנה גרפית חדשה, למרות שזה היה אתגר גדול עבורה, וזה עזר לה להתרכז ולהתמודד.

חשוב לכבד את התהליכים האישיים, אבל גם לזהות מתי צריך עזרה מקצועית. שיחה עם חבר לא תמיד מספיקה, ולפעמים יש צורך לפנות לאיש מקצוע.

המציאות ממשיכה, ואנחנו צריכים לבדוק איך לשמור על עצמנו, להמשיך הלאה ולעזור לקהילה להתאושש. גם צריכת חדשות – מומלץ להגביל אותה לפעם ביום ולא לפני השינה, כדי להימנע ממתח מיותר.

בסופו של דבר, כל אחד צריך לזהות מה עושה לו טוב – קבוצת תמיכה, פעילות גופנית, יצירה, מעורבות קהילתית או מפגשים חברתיים. חשוב להמשיך הלאה, לתת מקום לאבל, אבל גם לבנות את עצמנו מחדש.

מרגה ורותי מסיימות באיחול לשבוע שקט ובתקווה לבשורות טובות.